מדריך מקיף לחוק הגנת הפרטיות תיקון 13, כולל דרישות, השלכות, וצעדים מעשיים לתאימות מלאה עם החוק החדש.
בניית אמון חזק עם לקוחות וספקים
דיפרנציאציה בשוק התחרותי
הימנעות מקנסות וסנקציות
שקיפות מלאה בפעילות הארגון
קנסות גבוהים על הפרת דרישות החוק
עד 3.2 מיליון ₪
נזק ארוך טווח למוניטין החברה
בלתי נמדד
עיכוב בפעילות עד לתיקון הבעיות
עד 6 חודשים
אחריות אישית של מנהלים בכירים
עד 5 שנות מאסר
ביום 5.8.2024 אישרה הכנסת את חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשפ"ד, המהווה את העדכון המקיף והמהותי ביותר לדיני הגנת הפרטיות בישראל, מאז נחקק חוק הגנת הפרטיות בשנת 1981.
התיקון המקיף לחוק הגנת הפרטיות מהווה אבן דרך חשובה בהתאמת החוק הישראלי למציאות הטכנולוגית של ימינו, ולאתגרי עידן הבינה המלאכותית, בהגברת ההגנה על הזכות לפרטיות ועל המידע האישי של תושבי ישראל.
התיקון עתיד להיכנס לתוקפו ב-14 באוגוסט 2025.
הגדרה רחבה יותר של מה נחשב "מידע אישי" תחת החוק
דרישות מחמירות יותר לאבטחת מידע אישי
קנסות גבוהים יותר ואחריות אישית של מנהלים
חובת מינוי ממונה על הגנת הפרטיות בגופים רבים
עיצומים כספיים בסכומים משמעותיים (עד מיליוני ש"ח)
עבירות פליליות חדשות במאגרי מידע
הרשות להגנת הפרטיות היא הרגולטור לפי חוק הגנת הפרטיות, ובעלת סמכויות הפיקוח והאכיפה של הוראות חוק זה.
החוק מעגן את מעמדה העצמאי של הרשות להגנת הפרטיות במשרד המשפטים, ואת תפקידיה העיקריים:
חוק הגנת הפרטיות חל על כל מי שאוסף, משתמש או מעבד מידע אישי, ובכלל זה על גופים ציבוריים ופרטיים כאחד.
הוראות החוק הנוגעות למאגרי מידע אינן חלות על אוסף פרטי מידע אישי שאינו למטרות עסק או למטרות ציבוריות.
עודכנו כלל ההגדרות המהותיות של החוק, והועברו רובן ככולן לסעיף 3 בחוק. בכלל זה, עודכנה הגדרת "מידע אישי", "מידע בעל רגישות מיוחדת", "בעל שליטה במאגר מידע", "עיבוד ושימוש", "מחזיק", "מאגר מידע", "מנהל מאגר", "הרשות להגנת הפרטיות" ו"מזהה ביומטרי".
ההגדרה החדשה מגדירה "מידע אישי" באופן רחב כ"כל נתון הנוגע לאדם מזוהה או לאדם הניתן לזיהוי".
אדם הניתן לזיהוי מוגדר כמי שניתן לזהותו במאמץ סביר, במישרין או בעקיפין, ובכלל זה באמצעות:
המשמעות: כל מידע הנוגע במישרין או בעקיפין לאדם מזוהה או אדם הניתן לזיהוי, אשר מוחזק או מעובד במאגר מידע, כפוף להוראות חוק הגנת הפרטיות, לתקנותיו ולחובות הקבועות בהן.
הגדרה זו מחליפה את ההגדרה הקודמת "מידע רגיש", וכוללת רשימה של סוגי מידע אישי המפורטים בחוק:
"מאגר מידע" מוגדר כעת כ"אוסף פרטי מידע אישי המעובד באמצעי דיגיטלי"
למעט:
בעל שליטה במאגר מידע
מי שקובע, לבדו או יחד עם אחר, את מטרות עיבוד המידע שבמאגר המידע או ארגון שהוא או בעל תפקיד בו הוסמך בחיקוק לעבד מידע במאגר המידע
מחזיק
גורם חיצוני לבעל השליטה במאגר מידע, שהוא המעבר מידע עבורו במאגר
עיבוד ושימוש
כל פעולה שמבוצעת על מידע אישי, לרבות קבלתו, איסופו, אחסונו, העתקתו, עיון בו, גילויו, חשיפתו, העברתו, מסירתו או מתן גישה אליו